כיצד יצאתי לחופש - סיפורי האישי
אל הרפואה ההוליסטית הגעתי מתחום הגרפיקה, אולי לגמרי במקרה, אך עבורי קיים חוט מקשר מאוד ברור בין השניים.
בעולם הקסום של הגרפיקה הכל אפשרי, ניתן ליצור יש מאין, לתקן "קילקולים" של הגוף במטה הקסם של קליק בעכבר. וגם בעולם הרפואה ההוליסטית חוויתי תיקונים כאלו שהתרחשו ומתרחשים מול עיני שוב ושוב. · אסתמה חריפה של העור בתינוק בן 3 חודשים נעלמת תוך 3 טיפולים. · דלקת עיניים כרונית שנמשכה שנתיים נעלמת כלא הייתה. · פחדים וחרדות ממבחנים, דייטים, עמידה על במה, מתמוססים ונעלמים. כפי שאני רואה את זה, הטבע שואף תמיד לשלמות ואם רק נקשיב לגוף ונבין מה הוא מנסה לומר לנו באמצעות מחלה או סימפטום נוכל להגיע לבריאות בקלות. בעולם הגרפיקה נהנתי מהעולם "המושלם" נטול הפגמים, הקמטים, הפיגמנטציה, השומנים וכיוצ"ב. כשדרישות התפקיד היו לחפש את אותם פגמים, לתקן, להחליק, לנקות ותוך כמה קליקים, הצבעים נהיו יפים יותר, העור חלק יותר והאנשים קורנים מבריאות. בעולם של הרפואה ההוליסטית למדתי דוקא להקשיב לאותם הסימנים. מה זה אומר על אדם שפיתח לעצמו דלקת חריפה בקרסול, למדתי לשאול את השאלות: איפה אתה שם לעצמך רגל בחיים? והכי חשוב, למדתי להקשיב לאנשים ולגוף שלהם! לפעמים אנשים מיד יודעים לומר לי את התשובה, ולפעמים אני נעזרת במבחן שרירים שעוזר לי לגלות אותה. כשנולדתי לא הייתה מודעות גבוהה לנושא של בעיות קשב וריכוז. אני זוכרת איך בכל שנה הייתי מגיעה לשיחות אצל היועצת "מדוע מאיה לא מממשת את הפוטנציאל הלימודי שלה?" בשיחות חזרו תמיד אותן מילים: פינוק, חוסר הקשבה וחלימה בשיעורים. תוצאות של מבחני אינטילגנציה שהראו כי האינטיליגנציה שלי מעל לממוצע, גרמו ליועצים להסיק כי הסיבה לתוצאות המבחנים בביה"ס נמוכות בשל טריגר רגשי הנובע מהפרידה של ההורים שלי, עצלנות ואי הכנת שיעורי בית. רק בכיתה יב' לקראת מבחני הבגרות ניגשתי לבחנים ואובחנתי כתלמידה עם הפרעות קשב וריכוז. לאחר תוספת של 25% זמן במבחן כל הציונים שלי קפצו ב-20 נקודות לפחות, בכל המקצועות. אחרי האיבחון, קיבלתי על עצמי את "הגזירה" ובניתי לעצמי מסלול נטול לימודים קדחתניים. מעולם לא עלה על דעתי "שבגילי המופלג" אמצא שוב את צינור התשוקה ללימודים. צינור זה היה סתום אצלי כל כך הרבה שנים. לעולם האייפק הגעתי בעצם כמטופלת, אני לא אשכח את המפגש הראשון שלי שבו נשאלתי מה אני אוכלת לארוחת בוקר ועניתי בפשטות רבה "במבה", כשהמטפלת שלי דאז, דינה, הסבירה לי בעדינות שבמבה זה לא אוכל, עניתי לה בתימהון " אבל זה מכיל ויטמינים..." היום זה משעשע אותי מאוד, אך אני זוכרת טוב מאוד את הקושי של שינויים בהרגלי החיים שחוויתי אז. כמה כוחות נפש הייתי זקוקה כדי לפחית את רמות הסוכר שאכלתי ואיך הגוף שלי הגיב ברעד וחולשה לשינויים שהתחוללו בתוכי. אך התוצאות לא איחרו מלהגיע, ולראשונה בחיי חשתי מלאת אנרגיה, עירנית ונמרצת אחרי שנים של עייפות כרונית ששום שינה לא עזרה לה. למטפלת שלי קראתי "המכשפה" כי את מה שקרה במהלך הטיפולים לא יכולתי להגדיר בשום מונח אחר. באותה התקופה לימודי אייפק היו מוגבלים למטפלים מוסמכים בלבד, ולא איפשרו לגריפיקאיות כמוני לבוא ללמוד. עד שיום אחד קיבלתי מאחותי אימייל שמודיע על פתיחת קורס למבחן שרירים. הסקרנות שלי הייתה כל כך גבוהה שבלי לחשוב פעמים נרשמתי לסדנא שהתחילה ביום למחרת. משם כבר התגלגלתי לקורס הראשון שנפתח למי שאינו מטפל (כמובן בתנאי שנשלים לימודים ברפואה מערבית-באנטומיה פיזיולוגיה ופתולוגיות). במהלך ההדגמות שבקורס עברתי טיפול מעדי שאנן בנושא של חרדת בחינות. לקראת המבחנים ברפואה מערבית היית חוטפת, בחילות, הקאות, שילשולים, אי שקט וחולשה כללית של הגוף. בטיפול אחד כהדגמה מול הכיתה כל הסימפטומים הללו נעלמו ולא שבו עוד. אחרי הקורס האינטנסיבי, משהו בתוכי צעק לי עוד... התחלתי ללמוד בתשוקה שלא ידעתי כמותה, ככל שלמדתי יותר כך גבר התיאבון שלי ללימודים ולידע. למדתי סוג'וק, קנסיולוגיה, ארומתרפיה, פרחי באך, נרשמתי ללימודי 4 שנים לנטורופתיה וידי עוד נטויה. אייפק IPEC מטפלת אייפק בתל אביב מטפלת אייפק בת"א איזון פיזי רגשי משולב אלרגיה טיפול לאלרגיה טיפול באלרגיה טיפול טבעי לאלרגיה ביטול אלרגיה |